מאמר מאת: עו"ד אריאל דובינסקי
צילום: ראובן קפוצינסקי ודורון לצטר
מהו קניין רוחני? קניין שאינו מוחשי שמקורו ביצירתיות של היוצר/ממציא. המטרה של דיני הקניין הרוחני היא להגן על ממצאים/יוצרים ולאפשר לה להיות מפירות היצירתיות שלהם. החשש בהיעדר הגנה ראויה, קל מאוד להעתיק את תוצרי היצירתיות של היוצא והממציא.
היתרון הגדול שבהגנה על דיני הקניין רוחני, היא מתן ערך עצום למוצר/מותג בעצם האפשרות של היוצר לאכוף את הזכויות כנגד מפרים/מעתיקנים.
החלוקה היא באופן כללי הים קניין רוחני תעשייתי: פטנטים, סימני מסחר, עיצובים וכינויי מקור, לבין זוכויות יוצרים – יצירה ספרותית, דרמטית, אומנותית, אדרכלית וכו'.
עיצובים ופטנטים נועדו להגן בעיקר על המצאות ושימושים מסחריים. זכויות יוצרים נועדו להגן על יצירות אומנותיות.
סימני מסחר נועדו לסמן מוצרים או שירותים באופן שיאפשר לצרכים לזהות את מקום הטובין. בעבר, בעלי מלאכה נהגו לסמן את המוצרים שהם ייצרו בסימנים יחודיים להם מזה אלפי שנים.
הליך רישום סימן מסחר בישראל מתבצע בלשכת רשם סימני המסחר ברשות הפטנטים. הליך רישום סימן מסחר הנו הליך מהותי שבמסגרתו בוחן לשכת רשם סימני המסחר בודק את כשירות הסימן לרישום. בין השאר נבדק האם הסימן דומה עד כדי הטעייה לסימנים אחרים, האם הסימן גנרי (תיאורי) ופרמטרים נוספים שאסורים לרישום. במסגרת הליך הרישום, בוחן רשם סימני המסחר עשוי לבקש הבהרות ממבקש הרישום וזאת באמצעות משלוח מכתבי השגה. לאחר קבלת הסימן לרישום, סימן המסחר מתפרסם להתנגדויות למשך שלושה חודשים. בפרק זמן זה, כל צד מעוניין רשאי להגיש התנגדות לרישום הסימן מטעמים שונים לרבות מהטעם שהסימן דומה לסימן של המתנגד.
בהנחה ואין התנגדויות או שמתגברים על ההתנגדות, הסימן נרשם למשך 10 שנים. לאחר מכן, על בעל הסימן להגיש בקשה לחידוש הסימן. בישראל, בניגוד לארה"ב ניתן לרשום סימנים מבלי לעשות בהם שימוש בפועל. רשם סימני המסחר אינו בודק האם הסימן המבוקש אכן בשימוש בישראל.
חמשת ההמלצות לרישום סימן מסחר לזכיין:
- ערוך חיפוש לפני שאתה מעצב את המוצר או מוציא אותו לשוק.
- בדוק האם הסימן שבחרת הוא כשיר לרישום לפני שאתה משיק אותו.
- בדוק האם הסימן שבחרת עשוי להתאים לשווקים בינלאומיים (מומלץ לבדוק את המשמעות הלשונית של הסימן בשפות זרות).
- הגש בקשה לרישום סימן בסוגים רלוונטיים.
- דאג לתחזוקה שוטפת של סימני המסחר.
