קרדיט: Sanjay Acharya. רישיון שימוש: CC BY-SA 3.0

הסניף הראשון של פיצה האט
בשנת 1958 האחים דן ופרנק קרני חיפשו לפתוח עסק. דן עבד באותו זמן במכולת של המשפחה בעיר מגוריהם – וויצ'יטה שבקנזס (ארה"ב). יום אחד נכנסה למכולת בעלת הנכס שליד וסיפרה שהנכס מתפנה. זו הייתה חנות קטנה של כ-45 מ"ר ששימשה למסעדה של המבורגרים ובירה. בעלת הנכס הציעה לאחים קרני לשכור את הנכס, תמורת סכום של כ-50$. כשבוע לאחר מכן היא אף הראתה להם מאמר בנוגע להצלחה של פיצריות בחוף המזרחי בארה"ב. זה נשמע להם רעיון מצוין – באותה תקופה פיצרייה הייתה תופעה חדשה בארה"ב ובאזור שלהם בקנזס לא היו כלל פיצריות. אבל הם לא הבינו כלום בפיצה וגם לא היו לא האמצעים לפתוח עסק. לאחר שמצאו שותף המבין בתחום, הם לוו $600 מאמם ופתחו את הסניף הראשון בחנות שליד המכולת המשפחתית, עם תנור ישן שרכשו.

את שם המסעדה שפתחו הכתיב השלט הקטן שהיה זמין במקום ששכרו. השלט הכיל מקום לרק שמונה אותיות. האחים היו צריכים לחשוב על שם מתאים במסגרת מגבלת המקום. לאחר שהמציאו ובחנו כ-30 שמות שונים, הם בחרו את השם 'פיצה האט' (Pizza Hut) – "בקתת הפיצה", למרות שלפחות אחד מחבריהם (ומי שבהמשך הפך הזכיין הראשון שלהם) חשב שזה שם נוראי. הסיבה – גג הרעפים של החנות הזכיר במידה מסוימת "בקתה". אגב, אותו גג של הסניף הראשון שולב בהמשך הדרך בלוגו החברה.

הסניף הראשון זכה תוך זמן קצר להצלחה ולתגובות חיוביות מהציבור. מספרים שהמאפיין של המסעדה היה האווירה הטובה, החברית והמשפחתית. כך נוצרה בעצם התרבות והרוח שרצו להשרות בכל הסניפים בעתיד.

מי היה הזכיין הראשון של פיצה האט?
דיק האסר היה עם האחים קרני מתחילת הדרך. הוא היה חבר של דן קרני הרבה לפני הקמת פיצה האט, עוד כששניהם למדו להיות מהנדסים. הוא היה שם כשדן חשב לפתוח את העסק, סייע בהתלבטות בשם הפיצרייה וצפה מהצד כיצד דן ופרנק התחילו את העסק. בשלב מסוים לאחר פתיחת העסק, דן הציע לדיק להצטרף לעסק, ותחילה דיק דחה את ההצעה. הוא הסביר להם שבעוד הוא (דיק) מוכר ביטוח חיים, נהנה מנסיעה ברכב חדש, לבוש בחליפה ועניבה ויוצא עם אנשים לארוחות צהריים – הם (האחים קרני) מכוסים בקמח ורוטב עגבניות.

כמה חודשים לאחר מכן, דיק הבין שלעסקי פיצה של האחים קרני יותר פוטנציאל מעבודתו בביטוח. פיצה האט עמדה לפתוח את החנות השנייה שלה ודן הציע לדיק שוב להצטרף אליהם. כך הפך דיק האסר, חבר קרוב של דן קרני, לזכיין הראשון של פיצה האט, בסניף שנפתח גם הוא בקנזס ב-1959. דיק ודן הסכימו שאם יצליחו להרוויח 10,000 דולר בחודש, הם יישארו בעסק הזה כל החיים.

ההצלחה הגדולה והמכירה לחברת פפסיקו
ברור כיום שהאחים קרני הצליחו מעל ומעבר למצופה. האחים חיפשו לפתוח עסק ובסך הכל להתפרנס בכבוד. הם שכפלו את הפיצרייה שפתחו באמצעות זכיינות. בשנת 1966 הרשת מנתה למעלה מ-145 סניפים. בשנת 1971 זו הייתה כבר רשת הפיצה הגדולה בעולם, הן מבחינת כמות סניפים והן מבחינת היקף מכירות. בשלב מסוים קצב הגידול היה כה משמעותי ונפתח סניף של 'פיצה האט' בכל יום!

ב-1972 'פיצה האט' הונפקה בבורסה של ניו-יורק והחלה לפתוח סניפים מחוץ ליבשת ארה"ב. בשנת 1977, כאשר היו לרשת למעלה מ-4,000 סניפים – מכרו האחים קרני את 'פיצה האט' לחברת הענק פפסיקו. הרשת שהוקמה בהלוואה של 600 דולר מאימם בחנות של 45 מ"ר, נמכרה לפפסיקו תמורת למעלה מ-300 מיליון דולר. כיום, רשת 'פיצה האט' למעלה מ-18,000 סניפים בכל העולם בלמעלה מ-100 מדינות. על פי Franchise Times – 99% מהסניפים פועלים בזכיינות.

לכל המאמרים